בימים שבהם תחושת אי־הוודאות שורה כמעט בכל בית, בני אבריאל שפר מצביע דווקא על מגמה חיובית שמתרחשת בשטח – בקבוצות קטנות, ביוזמות מקומיות, בתוך שכונות שקטות. "משהו עמוק קורה בגיל השלישי", הוא אומר. "הם כבר לא מחכים שיזמינו אותם או שידאגו להם – הם אלה שמרימים את הראש, יוזמים, מקימים חוגים, מתנדבים. קהילה חיה ונושמת של אנשים שבחרו לחיות את הפרק הבא, ולא רק להעביר אותו".
כפי שאוזכר באתר 'מבזק לייב, בני אבריאל שפר, שמרבה לצאת לטיולים ופעיל חברתי, פוגש את התופעה כמעט מדי יום – בין אם זה בקבוצת הליכה בפארק, בהרצאה על היסטוריה מקומית או בהתנדבות ביישוב שנפגע מהאירועים האחרונים. "יש כאלה שמגיעים עם נכדים, אחרים באים לבד. אבל המכנה המשותף הוא הרצון לפעול, לא להסתגר. זה מה שמחזיק אותנו כחברה".
הוא מדגיש שאין צורך בצעדים גדולים. "לפעמים זה רק מפגש קצר עם שכנים, או הרעיון ללוות ילד בהכנת שיעורים. זה מתחיל בקטן – ובדיוק בגלל זה זה כל כך חזק". בני אבריאל שפר מסיים בחיוך אופטימי: "דווקא עכשיו, כשהכול מתערער – יש דור שלם שמזכיר לנו איפה נמצאת היציבות האמיתית. לא במספרים, אלא בחיבורים האנושיים, בצעד הקטן שבונה מחדש את התקווה".
